יחס אות לרעש, Signal to Noise Ratio – SNR  הוא מדד קריטי לאיכות תמונת MRI.הוא מבטא את עוצמת האות המתקבל מהרקמות לעומת הרעש האקראי שמצטרף לתמונה.SNR גבוה מאפשר תמונה חדה וברורה יותר, עם אבחנה טובה יותר בין רקמות שונות, בעוד ש-SNR נמוך מוביל לתמונה "מגורענת" ולא מדויקת.

רמת ה-SNR  מושפעת ממגוון פרמטרים טכניים, כפי שמפורט להלן:

Repetition Time (TR):

• TR קצר מוריד את ה-SNR – כיוון שאין מספיק זמן לרלקסציה מלאה של הרקמות.

• TR ארוך מעלה את ה-SNR – מאפשר רלקסציה מלאה ומתקבלת עוצמת אות גבוהה יותר.

Echo Time (TE):

• TE קצר מעלה את ה-SNR – הדעיכה של האות (T2 decay) פחותה.

• TE ארוך מוריד את ה-SNR – האות עובר דעיכה משמעותית עד למדידה.

Field of View (FOV):

• FOV גדול מעלה את ה-SNR – שטח הסריקה גדול יותר, לכן יותר פרוטונים משתתפים במדידה.

• FOV קטן מוריד את ה-SNR – פחות רקמה בסריקה, פחות סיגנל.

Slice Thickness (עובי חתך):

• חתך עבה מעלה את ה-SNR – יותר נפח רקמה נמדד בכל חתך.

• חתך דק מוריד את ה-SNR – פחות רקמה בכל סריקה, פחות אות.

Number of Excitations (NEX) / Averages:

• מספר חזרות גבוה מעלה את ה-SNR – ממוצע מדידות מפחית רעש.

• מספר חזרות נמוך מוריד את ה-SNR – פחות נתונים, רעש בולט יותר.

Matrix Size (גודל מטריצה):

• מטריצה גדולה מורידה את ה-SNR – הסיגנל מתחלק על יותר פיקסלים (ווקסלים).

• מטריצה קטנה מעלה את ה-SNR – פחות פיקסלים, יותר סיגנל לכל יחידה.

 

כותב הכתבה: עופר בן חורין, מומחה MRI עם כ-25 שנות ניסיון באפליקציות, הדרכה ומחקר קליני. עובד במרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ומוביל את פורטלי ה-MRI וה-fMRI בישראל.
למידע נוסף על סריקות T2 ונושאים נוספים, ניתן לעיין בספר "MRI – המדריך המלא: רפואה ופיזיקה נפגשות".