משך זמן הסריקה ב-MRI הוא פרמטר חשוב המשפיע הן על איכות התמונה והן על חוויית המטופל. הבנת הגורמים שמשפיעים עליו מאפשרת להתאים את הסריקה לצרכים הקליניים תוך שמירה על יעילות מקסימלית.
1. זמן חזרה (Repetition Time – TR)
- TR הוא פרק הזמן שבין שני פולסי רדיו עוקבים המופנים לאותו ווקסל.
- TR קצר עשוי לקצר את זמן הסריקה, אך עלול לפגוע בניגוד בין הרקמות.
- TR ארוך מאריך את זמן הסריקה אך מאפשר רלקסציה מלאה בין הפולסים – מה שיכול לשפר את איכות הדימות, במיוחד ברצפים T1.
2. מספר חזרות / ממוצעים (Number of Excitations – NEX)
NEX מציין כמה פעמים נאסף המידע מכל פרוסה, לצורך שיפור יחס אות-לרעש (SNR).
- ערך NEX גבוה משפר את איכות התמונה אך מאריך את זמן הסריקה.
- NEX נמוך יקצר את זמן הסריקה אך עלול להגביר את הרעש בתמונה.
3. גודל מטריצה (Matrix Size)
המטריצה מכתיבה את מספר הפיקסלים בתמונה.
- מטריצה גדולה יותר משפרת את הרזולוציה המרחבית, אך מצריכה יותר זמן לאיסוף הנתונים ולכן מאריכה את הסריקה.
- מטריצה קטנה יותר מקצרת את זמן הסריקה אך מפחיתה את חדות התמונה.
4. עובי חתך (Slice Thickness)
עובי החתך קובע כמה רקמה נכללת בכל פרוסה.
- חתכים דקים יותר דורשים סריקת יותר פרוסות כדי לכסות את אותו אזור – ולכן מאריכים את זמן הסריקה.
- חתכים עבים יותר מאפשרים כיסוי מהיר יותר אך עלולים להחסיר פרטים קטנים.
כותב הכתבה: עופר בן חורין, מומחה MRI עם כ-25 שנות ניסיון באפליקציות, הדרכה ומחקר קליני. עובד במרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ומוביל את פורטלי ה-MRI וה-fMRI בישראל.
למידע נוסף על סריקות T2 ונושאים נוספים, ניתן לעיין בספר "MRI – המדריך המלא: רפואה ופיזיקה נפגשות".