במהלך סריקות MRI, שינויים מהירים בשדה המגנטי שנוצרים על ידי סלילי הגרדיאנט עלולים לגרום לגירוי של העצבים ההיקפיים. תופעה זו מכונה גירוי עצבי היקפי (Peripheral Nerve Stimulation) ולרוב אינה מסוכנת – אך יכולה להוביל לתחושת אי נוחות אצל הנבדק.

הגורם המרכזי לתופעה הוא קצב השינוי של השדה המגנטי בזמן, שמסומן כ-dB/dt (ביחידות טסלה לשנייה – T/s). לדוגמה, אם המערכת מעלה את עוצמת השדה ב-1 טסלה תוך 0.01 שניות, מתקבל dB/dt של 100 T/s.

ככל שהשינוי חד ומהיר יותר – כך עולה הסיכון לגירוי עצבי. התופעות האפשריות כוללות עקצוצים, קפיצות שרירים והתכווצויות קלות.

המערכת מתוכננת להגביל את עצמה כדי למנוע מצב שבו הנבדק יחוש אי נוחות.

ניטור גירוי עצבי במערכת

מערכות MRI מתקדמות (למשל Siemens) מנטרות בזמן אמת את הסיכון לגירוי עצבי ומציגות אותו במסכים ייעודיים. בין הפרמטרים:

Lookahead Safety Factor – מדד חזוי מראש לרמת הסיכון. ערכים גבוהים מצביעים על בטיחות.

Stimulation Level – השוואה בין ערכים צפויים לבין הערכים הנמדדים בפועל.

Stimulation Threshold Exceeded – התראה אם הנבדק עלול לחוש תחושת גירוי.

Stimulation Limit Exceeded – מצב בו חוצים את גבול הבטיחות, מה שיגרום לסורק לעצור או לא לאפשר התחלת סריקה.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון?

הקטנת עוצמת הגרדיאנטים או קצב השינוי שלהם (Slew Rate)

הארכת זמני TR ו-TE

הימנעות מהפעלת גרדיאנטים חזקים באזורים רגישים כמו צוואר, כתפיים וגפיים

ההבדל בין גירוי עצבי ל-SAR

בעוד שגירוי עצבי נובע מגרדיאנטים ומהירויות השדה המגנטי, SAR (קצב ספיגת אנרגיה) נובע מעוצמת פולסי ה-RF – והוא זה שאחראי על התחממות הרקמות. כלומר:

גירוי עצבי – מורגש כתחושת זרם/קפיצה

SAR גבוה – מורגש כחום

 

כותב הכתבה: עופר בן חורין, מומחה MRI עם כ-25 שנות ניסיון באפליקציות, הדרכה ומחקר קליני. עובד במרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ומוביל את פורטלי ה-MRI וה-fMRI בישראל.
למידע נוסף על סריקות T2 ונושאים נוספים, ניתן לעיין בספר "MRI – המדריך המלא: רפואה ופיזיקה נפגשות".