ארטיפקט תנועה, באנגלית Motion Artifact, הוא ארטיפקט של עיוות או טשטוש בתמונה הנגרם במהלך הסריקה מתנועות המטופל (נשימה, פעימות לב, תנועת דם בכלי דם, תנועות רצוניות או לא רצוניות של הנבדק). התנועה משפיעה על הנתונים הנאספים ב-K-SPACE, מה שמוביל להפרעות בתמונה הסופית.
סוגים של ארטיפקטי תנועה:
- Ghosting Artifact (ארטיפקט רפאים)- הופעת כפילויות של האובייקט, לרוב בכיוון של קידוד הפאזה (כמו הופעה מתמשכת של כלי דם).
- Blurring Artifact (ארטיפקט טשטוש)- טשטוש בתמונה הנגרם מתנועה מתמשכת במהלך הסריקה.
פתרונות להפחתת ארטיפקטי תנועה:
- ניטור (gating)- תזמון הדמיה לפי מחזור הנשימה או הלב (Respiratory Gating / Cardiac Gating).
- שימוש ברצפים מהירים כמו גרדיאנט אקו או EPI.
- קיבוע המטופל: שימוש בכריות או תומכים למניעת תנועה.
- הנחיות למטופל: הנחיות לעצירת נשימה או שמירה על יציבות.
- טכניקות מתקדמות כמו טכניקת BLADE של סימנס (נקרא PROPELLER ב-GE ו-MultiVane בפיליפס)- איסוף נתונים ל-K-SPACE בצורה של רצועות חופפות בזוויות שונות. כך ניתן לתקן תנועות ולשפר את איכות התמונה הסופית (החסרונות הם זמן סריקה ארוך יותר ועיבוד נתונים מורכב, במיוחד במקרים של אי-הומוגניות בשדה המגנטי). אנחנו משתמשים בזה למשל בבדיקות חזה על מנת להפחית תנועות נשימה וסרעפת.
כותב הכתבה: עופר בן חורין, מומחה MRI עם כ-25 שנות ניסיון באפליקציות, הדרכה ומחקר קליני. עובד במרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ומוביל את פורטלי ה-MRI וה-fMRI בישראל.
למידע נוסף על סריקות T2 ונושאים נוספים, ניתן לעיין בספר "MRI – המדריך המלא: רפואה ופיזיקה נפגשות".