MRI דיפוזיה – Diffusion MRI

MRI דיפוזיהבדיקת MRI דיפוזיה (DMRI; MRI Diffusion), שנערכה לראשונה באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, מודדת את הדיפוזיה של מולקולות המים ברקמות ביולוגיות (למשל ברקמות המוח). על-פי יכולת המעבר והתנועתיות של מולקולות המים, אפשר ללמוד על מבנה הרקמה ועל פתולוגיות שלה. הבדיקה מנטרת את התנועה הדיפוזית של המים, המכונה תנועה בראונית (Brownian motion); פתולוגיות באזורים מסוימים, כמו למשל דימום מוחי, מקשות על תנועת המולקולות וכך, על-פי הבדלי סיגנל בתמונת הדיפוזיה, אפשר להבחין בהן.

בדיקת ה- DMRI מייצרת תמונות שנקראות DWI) Diffusion Weighted Imaging). תמונות אלה מעובדות על-ידי המחשב לתמונות ADC) Apparent Diffusion Coefficient), שבהן כל פיקסל מחושב בנפרד. בעזרת שינויי הסיגנל בתמונות אלה אפשר למשל להדגים פתולוגיות בחומר הלבן של המוח (רקמה המורכבת בעיקר מאקסונים של תאי עצב) דוגמת רבדים (plaques) של טרשת נפוצה. כמו כן, הבדיקה יעילה בהדגמה ובאבחון של תהליכים איסכמיים, למשל כדי להבדיל בין שבץ שנוצר כתוצאה מפיצוץ של כלי דם (שבץ המורגי) לבין שבץ שנוצר בעקבות חסימת כלי דם (שבץ איסכמי).

אפשר לקרוא עוד על בדיקת MRI דיפוזיה ובדיקות נוספות בספר "MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות"